Chapter 16: הפקק נמשך (ההסלמה הדיפלומטית) גילה הדליקה את המחשב הנייד שלה. היא פתחה את המייל המאובטח שהשתמשה בו למטרות לימודים. המייל השני, הציבורי, עדיין הציג את ההודעה מכתובת בלתי מזוהה. כשהיא לחצה להציג את המסמך המצורף, הופיע דוח ביקורת קצר מאוד. הכותרת הייתה "בדיקה ראשונית: חברת "ברוק אינטרנשיונל". זו הייתה חברת הייעוץ הפיננסי של אריק; הראשי תיבות שלה הופיעו בכמה מסמכים שמצאה גילה בזמן איסוף הנתונים. הדוח לא הציג הוכחה לעבירה פלילית גדולה, אבל הוא הצביע על חוסר התאמה בסכומי כסף קטנים אך תכופים. חוסר ההתאמה הזה התרחש בהעברות בין החברה הישראלית של אריק לבין חברות קש שנרשמו בקפריסין ובפנמה. מדובר היה על מנגנון טיפוסי להברחת כספים או למימון לא חוקי. הדוח כלל גם הערה לפיה "הפערים אינם מהותיים בערכם, אך תדירותם מעידה על ניסיון שיטתי להימנע מרגולציה". זה אומר שהפקיד המקומי הבין את המהלך. ייתכן שגברת שטרן והחבר שלה הצליחו לכל הפחות. גילה לא ידעה מי שלח לה את המייל הזה. ייתכן שזה המכר של גברת שטרן, שרצה להראות שהפעולה החלה, אבל בזהירות. גילה קראה את הדוח שוב. הפקיד המקומי עובד. הזרע אכן החל לנבוט. זה היה מצוין, אבל היא ידעה שהיא לא יכולה להישען על זה בלבד. אבא של נועה, אריק, היה אדם עשיר עם קשרים. אם הוא הצליח לשמור על פעילותו במשך שנים, הוא בטח מחזיק קשר טוב ברשויות המס. זה היה רק עניין של זמן עד שיגלה על הבדיקה השקטה ויתחיל להפעיל אמצעי נגד. גילה החליטה שהיא צריכה ליצור קשר נקי ומאובטח עם גברת שטרן; היא לא רצתה להשתמש בטלפון הנייד שלה. היא השתמשה בתוכנה מוצפנת שגברת רוזנברג הראתה לה פעם, המיועדת לתקשורת אקדמית מאובטחת. גילה שלחה הודעה: "האם השתילה הצליחה? קיבלתי עותק של דוח ההתחלה." תוך כמה דקות, גילה קיבלה תגובה. גברת שטרן לא השתמשה בשם שלה, רק בכינוי "מורה למתמטיקה". ההודעה הייתה קצרה: "הפקק נמשך. איריס מטפלת בתיק. הבעיה היא שהצד השני עירני. משהו דלף." גילה חשה דקירה קרה בבטן. **משהו דלף.** זה היה בדיוק מה שחששה שיקרה. החקירה המקומית הייתה מהירה, אבל הייתה חשופה יותר. גילה שלחה הודעה בחזרה: "מה המשמעות של 'משהו דלף'?" התשובה הגיעה: "נועה השתמשה בקשרים המקומיים שלה. היא פנתה לחבר של אבא שלה, חבר מועצה, שניסה לדבר עם איריס. נכון לעכשיו, איריס עומדת בלחץ, אבל הלחץ גובר. אם היא תמשיך, היא עלולה להתקל בבעיות. אריק לא בחל באמצעים." גילה הבינה שהיא צריכה מעבר לשם של חברת המועצה. היא צריכה מינוף. ההימור שלה על המהירות המקומית עבד, אבל הגיע זמנו לפעול במהירות אחרת. גילה ידעה שאיריס, פקידת המס המקומית, היא לא קדושה. אם אריק יוכל להציע לה סכום כסף מספיק גדול, או להפעיל עליה לחץ פוליטי שיאיים על מקום עבודתה, היא תוותר. גילה לא יכלה להרשות לזה לקרות. גילה חשבה על המידע שעדכנה את התיק שלה. יש לה כרגע דוח ביקורת המעיד על פעילות לא סדירה. יש לה ראיות על הסתה. יש לה הערכה אנליטית על העסקים של אריק. זה היה מועיל, אבל לא מספיק כדי להפעיל את משרד המסים הארצי המרכזי. דרושה הוכחה נוספת. כאן נכנס גיא ברוקמן לתמונה. יועץ ההשקעות שאבא של גילה הזכיר, אדם שמכיר את המערכת. גילה ידעה שהיא צריכה לשחק את המשחק שלה בצורה נקייה. היא לא יכולה לחשוף את המידע שהיה בידיה. המטרה היא לקבל מעמד, ללמוד על הפערים הרגולטוריים הבינלאומיים שחברת הייעוץ של אריק ניצלה. גילה חיפשה את גיא ברוקמן באינטרנט. מצאה שהוא מנהל חברת ייעוץ פרטית. הגישה אליו הייתה קשה. היא לא יכלה פשוט להתקשר ולהגיד שהיא רוצה "עצה". גילה החליטה שהיא צריכה גב אקדמי כדי לפנות אליו. גברת רוזנברג. גילה התחברה למערכת המקוונת של גברת רוזנברג. היא שלחה הודעה: "אני עובדת כרגע על פרויקט מתקדם בנושא הכלכלה הבינלאומית. האם את יכולה לתת לי המלצה לאדם מפתח שיכול לעזור לי להבין את המורכבות של הכללים הפיננסיים הגלובליים? זה מחוץ לטווח הלימודים שלנו, אבל זה מאוד חשוב לי." תוך עשר דקות, גברת רוזנברג ענתה: "אני רואה שאת ממוקדת. נשמע מעניין. איך זה מתקשר לידע שאת צריכה לסמינר? אם תוכלי להסביר לי את הקשר, אוכל לעזור לך למצוא את האדם הנכון." גילה ניסחה את התשובה שלה בזהירות. "הסמינר דורש מאיתנו לפתח חשיבה ביקורתית. אני רוצה להבין איך חברות גדולות ממקסמות את הרווחים שלהן דרך העברות כספים בינלאומיות ופערים רגולטוריים. אני רואה בזה מקרה מבחן מצוין להשלים את ההבנה האנליטית שלי. אני זקוקה למומחה ברמה הזו." גברת רוזנברג הגיבה: "אם כך, אני מבינה את הצורך בפנייה לגורם חיצוני. אני אמליץ לך על מישהו. תני לי זמן." גילה חיכתה. היא ידעה שגברת רוזנברג נמצאת במצב מורכב. נכון לעכשיו, הן מחליפות מידע על נועה במיילים מוצפנים, אבל גברת רוזנברג לא ידעה על מידת הפעילות של גילה עם גברת שטרן. גילה לא רצתה לערב את רוזנברג יותר מדי, אבל ההמלצה הייתה חיונית. רוזנברג קראה את הקוד. היא הבינה שגילה זקוקה למומחיות חיצונית, וייתכן שהיא יודעת שמדובר במשהו מעבר לפרויקט לימודים. לאחר שעה, גברת רוזנברג שלחה מייל: "הנה הפרטים של גיא ברוקמן. הוא אדם עסוק, אבל אולי פנייה מנוסחת היטב תעשה את העבודה. השתמשי בהקדמה שהייתי המורה שלך, ואת עובדת על פרויקט כלכלי מורכב. אני אמליץ עליך אם הוא יפנה אליי." היא גם הוסיפה הערה: "את פועלת מהר מדי, גילה. תאטי. תזכרי את המטרה האמיתית שלנו – הסמינר." גילה התעלמה מההערה לגבי המהירות. גילה ידעה שאין לה זמן; נועה כבר הפעילה אמצעי נגד. **הלחץ גובר**. גילה פנתה לברוקמן בשם גילה ברגמן, תלמידה העובדת על פרויקט מורכב. היא ניסחה את המייל בצורה עניינית ומקצועית, מציגה את הרקע הכלכלי של הפרויקט שלה בצורה כללית, מדברת על הצורך להבין את היתרונות והחסרונות של שימוש במקלטי מס בינלאומיים ל"ניהול סיכונים פיננסיים". היא השתמשה בניסוח המדויק שראתה באתר האינטרנט של "ברוק אינטרנשיונל", חברת של אריק. גילה קיוותה שברוקמן יראה בה סטודנטית רצינית שזקוקה להכוונה, ולא חוקרת פרטית. היא לא ציפתה לתשובה מהירה מגיא ברוקמן. היא האדם בראש רשימה כזאת, כנראה הוא מקבל מאות פניות ביום. היא הייתה צריכה לחזור לשגרה שלה. זה היה משחק של סבלנות והמשך הלימודים. עכשיו כשידעה שהחקירה המקומית בסכנה, גילה הרגישה שכל שנייה שהיא לא ממוקדת בלימודים היא בזבוז. הריכוז שלה עלה ככל שהאיום גבר. כשנועה התחילה לשחק את משחק הלחצים, גילה התמקדה אפילו יותר. למחרת בבוקר, גילה קיבלה מייל מגיא ברוקמן. היא הופתעה מהמהירות. הוא הגיב מוקדם. "גילה, שמחתי לקבל את הפנייה שלך. גברת רוזנברג היא חברה ותיקה שלי, ואני מעריך את המומחיות שלה. פרויקט העבודה שלך נשמע מרתק. אני יכול להקדיש לך חצי שעה מחר בצהריים, בזום. תשלחי לי את הפרטים המדויקים של הפרויקט שלך, ואני אתכונן לשיחה. אני רוצה לדעת בדיוק איפה את זקוקה להכוונה." גילה חשה סיפוק. ההמלצה של גברת רוזנברג הייתה מפתח. עכשיו היא צריכה להכין מצגת שתיראה אמינה מספיק, אבל לא חושפנית מדי. גילה החליטה שהיא תציג את ה"פרויקט" שלה כמקרה מבחן כללי, על חברת ייעוץ פיננסי היפותטית גדולה, שהיא רואה בה מודל עסקי. היא השתמשה בפרטים כלליים שאספה על החברות של אריק, תוך טשטוש פרטים מזהים, אבל משאירה את המודל העסקי זהה: העברות כספים תכופות למקלטי מס, שימוש ב"ניהול סיכונים" ככיסוי, והתמחות בניצול פערים רגולטוריים בין מדינות. גילה שלחה לברוקמן את המצגת המזויפת. היא המשיכה ללמוד ולשמור על שגרה מוחלטת עם שירה. שירה לא ידעה על הפנייה לברוקמן. גילה לא רצתה לערב אותה יותר ממה שהיא כבר הייתה מעורבת. במהלך שיעור מתמטיקה, גילה פנתה לגברת שטרן. "האם יש חדש לגבי איריס?" גברת שטרן הביטה בגילה במבט עייף. "היא תחת לחץ גדול. נועה הגיעה אליה דרך חבר מועצה, אבל עכשיו מעורב גם עורך דין בכיר. הוא טוען שאיריס עוברת על הכללים הרגולטוריים של הבדיקות, ושהיא פועלת מתוך מניעים אישיים. הוא מאיים בתביעה נגדה. זה מלחיץ אותה מאוד, כי זה יכול לפרנס אותה בבית." גילה רשמה את המילים "עורך דין בכיר". זה אומר שאריק שיחק את הקלף שלו. הסכנה כבר לא הייתה רק כסף, אלא הפחדה משפטית. איריס לא יכלה להרשות לעצמה להיכנס למאבק משפטי נגד עורך דין כזה. גילה הבינה שהיא חייבת להעלות את התיק לרמה הארצית, שם הלחץ הפוליטי המקומי לא יהיה רלוונטי. גילה אמרה לגברת שטרן: "תגידי לאיריס שהיא עשתה את המיטב. הנתונים שהיא השיגה נמצאים בידיים טובות. אני מעבירה את התיק לרמה גבוהה יותר." גברת שטרן הביטה בגילה בהפתעה. "איך בדיוק?" "יש לי דרכים," גילה השיבה. היא לא רצתה לחשוף את הפנייה לברוקמן. היא ידעה שגברת שטרן ואיריס היו אנשים חזקים, אבל היו מוגבלים בכוחם המוסדי. גילה, בגישה שלה, הייתה בלתי מוגבלת, מכיוון שהיא הייתה תלמידה העובדת על פרויקט. גילה נכנסה לשיחת הזום עם גיא ברוקמן ביראת כבוד. ברוקמן היה גבר בשנות החמישים לחייו, לבוש בחליפה מחויטת. הוא שידר ביטחון ושלווה. הוא ישב על רקע של ספרייה מרשימה. "שלום גילה," הוא אמר. "גברת רוזנברג אמרה לי שאת תלמידה מבריקה. אני סקרן לשמוע על הפרויקט שלך." גילה הציגה את המצגת שלה. היא שמרה על קור רוח והתמקדה בנושאים הכלכליים. "אני בוחנת את המודל העסקי של חברות ייעוץ גלובליות המתמחות ב'ניהול סיכונים פיננסיים'. אני מבינה שהשוק הבינלאומי מלא בפערים רגולטוריים. השאלה שלי היא: איך בדיוק חברות אלו מנצלות פערים אלו כדי להעביר כספים בצורה חוקית, אבל עם ניצול מקסימלי? לדוגמה, השימוש החוזר ונשנה בתצורת 'חברת קש בשלוש מדינות שונות שאינן קשורות במקור' – האם זו תבנית מקובלת?" ברוקמן הקשיב בקשב. הוא הנהן. "זו שאלה טובה. את מדברת על מה שאנחנו קוראים לו 'טקטיקת המעגל'. זהו מודל ותיק. חברות לגיטימיות משתמשות בזה כדי להפחית חשיפה למיסוי כפול או להגנה על נכסים. אבל את צודקת, זה גם המודל המועדף על מי שרוצה להסתיר כסף." גילה רשמה כל מילה. "מה לגבי הרגולציה על העברות תכופות של סכומים קטנים? האם יש חורים ברגולציה שמאפשרים לחברות להימנע מחובת דיווח על עסקאות גדולות?" "בהחלט," ברוקמן אמר. "הרגולציה הבינלאומית מתמקדת בעסקאות סינגולריות גדולות. רוב המדינות מחייבות דיווח על סכומים מעל סף מסוים. אבל אם אתה מעביר סדרה של עסקאות קטנות, תכופות, אתה יכול לעבור מתחת לרדאר. זה נקרא 'הפצה של סיכונים'. כל עסקה בפני עצמה נראית תקינה, אך הסך הכללי של הפעילות הוא זה שצריך להדליק נורה אדומה. הבעיה היא שגופי הרגולציה המקומיים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד כשאנחנו מדברים על מקורות קצה של הכסף, ולא על התנועה עצמה." זה היה המפתח. אריק עשה בדיוק את זה. ברוקמן המשיך לדבר, מתייחס למקרי מבחן כלליים. הרמה שבה ברוקמן הסביר את המנגנונים הפיננסיים הייתה מדהימה. הוא דיבר על חברות קש בהונג קונג ואיים קטנים המציעים פערים רגולטוריים. הוא הזכיר את הקושי של רשות המסים המקומית לנטר פעילות בינלאומית כזו, ושם דגש על כך שרק ידע אנליטי ברמה ארצית יכול לעצור את הבעיה. "אם הייתי יועצת השקעות," גילה שאלה, "והייתי רואה את הנתונים האלו – תנועה תכופה של סכומים קטנים דרך שלוש חברות קש במקלטי מס שונים – מה הייתי צריכה לעשות?" ברוקמן חייך. "אם היית יועצת השקעות לגיטימית, היית צריכה לדווח מיידית ליחידה הארצית למלחמה בהלבנת הון. אם את יועצת שרוצה להמשיך להרוויח, היית מבקשת עמלה גבוהה יותר עבור הסיכון. אבל מה שאת מתארת זה דפוס פעולה של חברה שמנצלת את הפערים עד הקצה." הוא הוסיף עוד פרט: "צריך לשים לב במיוחד לדיווח על תרומות. לעיתים קרובות, מקומות של תרומות או ארגונים דומים משמשים כמסוף לא חוקי להעברת כספים." גילה נזכרה שאריק תרם סכומים נכבדים לישיבה מקומית. זה נראה לגיטימי, אבל ברוקמן הצביע על הפוטנציאל לניצול. השיחה הסתיימה. ברוקמן אמר: "הייתי שמח לעקוב אחרי הפרויקט שלך. את מבריקה, גילה. תמשיכי לחשוב בצורה הזו." גילה הודתה לו. היא סגרה את השיחה, הראש שלה רועם ממידע חדש. היא הבינה שהיא קיבלה את הנשק שהייתה צריכה. ברוקמן ממעט לחשוף את אריק, אבל הוא אישר את המודל העסקי הלא לגיטימי שלו. גילה קיבלה עכשיו את כל המונחים המקצועיים ואת הפרטים הרגולטוריים כדי להעביר את התיק למשרד המסים הארצי. גילה החלה לעדכן את תיק הראיות הלא-ישירות שלה. היא הוסיפה פרק חדש בשם "ניתוח אנליטי של דפוס הפעולה: טקטיקת המעגל והפצת סיכונים". היא השתמשה בלשון מקצועית, תוך ציטוט עקיף של ברוקמן בנוגע לרגולציה. היא הכניסה את הממצאים של הדוח המקומי של איריס – העברות תכופות של סכומים קטנים – והתאימה אותם לניתוח של ברוקמן. היא הוסיפה את החשד לגבי התרומות לישיבה, על בסיס הרמז של ברוקמן. היא החליטה ליצור קובץ PDF אחד, מלוכד, שיציג תמונה ברורה שאריק לא יכול להתחמק ממנה. הראיה המשתמעת הייתה חזקה מכדי להתעלם ממנה. היא יצרה עותק נוסף של ה"תיק" והצפינה אותו. גילה חזרה להודעה שגברת שטרן שלחה לה: הפקק נמשך, והלחץ גובר. גילה שקלה אם לפנות למשטרה, אבל היא ידעה שהפנייה משרד המסים היא הנקמה המתוקה ביותר. זה יפגע באריק בכיס, וינטרל את יכולתו להפעיל קשרים ברמה המקומית. המטרה שלה הייתה לנטרל את אריק, לא בהכרח להכניס אותו לכלא. גילה חיפשה את כתובת המייל האנונימית של משרד המסים הארצי. היא מצאה כתובת המיועדת לדיווח על הלבנת הון ופשיעה כלכלית. היא ניסחה את מייל הכיסוי: "מצורף ניתוח כלכלי מעמיק על דפוס פעולה של חברת ייעוץ פיננסי. הניתוח מצביע על ניצול שיטתי של פערים רגולטוריים בינלאומיים המסתירים ככל הנראה פעילות לא חוקית. הנתונים מתבססים על דוחות גלויים וניתוח שוק. אבקש חקירה מיידית ויסודית." גילה ייחסה את המסמך למקור אקדמי. היא טשטשה את כל המילים שעלולות לחשוף אותה או את גברת שטרן או איריס. היא הקפידה לא להזכיר את שמו של אריק במייל, אלא רק את שמה של חברתו, "ברוק אינטרנשיונל". המייל הזה היה הניצחון שלה. זה היה הצעד המתבקש. גילה ישבה מול המסך, אצבעה על כפתור השליחה. ברגע שהמייל הזה יישלח, לא תהיה דרך חזרה. היא הפעילה את תוכנית הגיבוי. התיק המקומי של איריס, שהתחיל להשתבש בגלל הלחצים הפוליטיים של נועה, הועבר לרמה ארצית. זה יפעל הרבה יותר לאט, אבל גם הרבה יותר חזק ואפקטיבי. "כדי שזה יעבוד," גילה חשבה לעצמה, "אנחנו צריכות לגרום להם להאמין שאנחנו יודעות הכל." גילה שלחה את המייל.