פרק 6: המפה המוכתמת והבונקר של צללי האלון

החתול-כלב פרס את פיסת העור על גזע עץ כרות ששימש לו כשולחן מבצעים מאולתר. הוא לא מיהר להסיק מסקנות, אלא עבר עם הטופר שלו על הקווים המטושטשים שצוירו שם בדיו כהה ומשונה. הקצוות של המפה היו אכולים מעט, מה שדרש ממנו להשתמש בזיכרון הצילומי שלו כדי להשלים את תוואי השטח החסר של הנהר. הארנבון הקשוח נעמד על קצות אצבעותיו כדי לראות טוב יותר, כשהוא מחזיק את הקיסם שלו כמו סרגל מדידה מקצועי מעל השרטוטים. מרכביהו רחרח את העור הישן והשמיע נחירה שהעידה על כך שהריח לא מוצא חן בעיניו בכלל.

החבורה התמקדה בסימון בולט של איקס אדום שהופיע ממש מתחת לאיור של עץ אלון רחב ממדים. החתול-כלב הצליב את הנתונים המופיעים במפה עם כיוון הרוח וזווית השמש שחדרה מבעד לחופה הצפופה של היער. הוא נעץ את הטופר שלו בנקודה המדויקת והכריז בקול סמכותי שמדובר במרכז הבקרה הלוגיסטי של כל האזור הזה. שום דבר אחר לא יכול היה להסביר למה מישהו יטרח לסמן עץ אלון בודד בצורה כל כך מופגנת וחשודה.

הניתוח המבצעי המשיך כשהוא מסביר לשאר החברים שזו כנראה מזימת השתלטות עוינת של פולשים זרים. הם העריכו שמישהו בנה שם בונקר תת-קרקעי כדי לגנוב את משאבי הבלוטים והמים של היער מבלי שאיש ירגיש. הארנבון הנהן בהסכמה מלאה, כשהוא כבר מדמיין את הרשתות התת-קרקעיות שעלולות לאיים על היציבות הביטחונית של המחילות שלהם. כל רגע של המתנה נראה להם כמו רשלנות פושעת מול האיום המדומיין שהלך והתעצם בראשם.

הם החלו לנוע לעבר היעד במבנה יהלום טקטי שנועד להעניק להם הגנה של שלוש מאות שישים מעלות. החתול-כלב הוביל בראש, בעוד מרכביהו והארנבון שומרים על האגפים ומחפים על החלק האחורי בתנועות ראש מהירות. הם דילגו בין גזעי עצים כרותים ושיחים עבותים, עוצרים מדי פעם כדי לסרוק את האופק לאיתור מארבים של כוחות הפולשים. כל רשרוש של עלה יבש נשמע להם כמו דריסת רגל של חייל אויב שמנסה להפתיע אותם מהצללים.

באמצע הדרך, הם זיהו תנועה לא סדירה ליד גדת הנחל וקפאו מיד במקומם כחלק מנוהל היתקלות. לוטרה מבולבלת הסתובבה שם במעגלים, סורקת בייאוש את האבנים הקטנות ואת קני הסוף שצמחו ליד המים. היא נראתה לחוצה מאוד, כפותיה הקטנות הפכו כל אבן והיא מלמלה לעצמה דברים על עדשות וזוויות ראייה. היא חיפשה את המשקפת היקרה לליבה שאבדה לה במהלך השחייה בבוקר, אבל החבורה פירשה את הלחץ שלה בצורה שונה לגמרי.

החתול-כלב יצא מהמחסה שלו בזינוק מחושב וחסם את נתיב הנסיגה של הלוטרה לעבר המים. הוא נעמד מולה בגוף מתוח ודרש לדעת מה המטרות שלה בשטח המבצעי הסגור שהם הגדירו זה עתה. הלוטרה ניסתה להסביר שהיא רק איבדה משהו, אבל הקול שלה רעד מול החזות המאיימת של החתול-כלב. בלי לבקש את רשותה, הוא הכריז שהיא מגויסת בזאת בצו חירום ליחידת הסיור הימית של כוח המשימה המיוחד שלהם.

הארנבון הקשוח לא נשאר מאחור והתקרב אליה כשהוא מנפנף בקיסם שלו כאילו מדובר בנשק קר ומסוכן. הוא דחף אותה בעדינות אך בנחישות לעבר שלולית בוץ ענקית שחסמה את הדרך המהירה ביותר לעץ האלון העתיק. השלולית הזו הייתה עמוקה וטובענית, כזו שעלולה לעכב את ההתקדמות של החבורה ולהשאיר אותם חשופים בשטח פתוח. הם היו זקוקים למישהו שיודע להתנהל בתוך רפש ומים כדי למצוא את הנתיב המוצק ביותר לעבור בו.

הלוטרה נאלצה לקבל את התפקיד של גששת ימית, למרות שהיא בכלל רצתה להמשיך לחפש את המשקפת שלה. היא נכנסה לתוך הבוץ הכהה תחת מבטם הבוחן של חברי החבורה שעמדו על גדת היובש בציפיות גבוהות. בעזרת תנועות השחייה המיומנות שלה, היא החלה לבדוק את עומק הקרקעית ואת חוזק האדמה מתחת למים העכורים. היא מצאה מסלול שעבר על גבי סלעים שטוחים שהוסתרו מתחת לשכבת הבוץ והנחתה את כולם בזהירות רבה.

החבורה חצתה את המכשול מבלי שפרוותם תתלכלך יותר מדי, בזכות ההוראות המדויקות שסיפקה הלוטרה המגויסת. כשהגיעו לצד השני, החתול-כלב נעצר לרגע והביט בה במבט קשוח שנועד להבהיר שהמשימה הלוחמתית עדיין בעיצומה. הוא נזף בה בקול צרוד על כך שהיא מתרשלת בטיפול בציוד שלה, מה שגרם לעיכובים מיותרים בלוח הזמנים המבצעי. הארנבון רשם הערה פיקטיבית בפנקס קליפת העץ שלו והחבורה המשיכה קדימה, משאירה את הלוטרה מאחור בתוך השלולית.

הם הגיעו למרגלות עץ האלון העתיק, שהיה מרשים וגדול בהרבה ממה שתואר במפת העור הישנה. שורשיו התפתלו על פני הקרקע כמו נחשֵי ענק העשויים מעץ, יוצרים חללים טבעיים שנראו כמו כניסות למנהרות סודיות. החתול-כלב זחל סביב הגזע המסיבי עד שעצר ליד פתח קטן שהיה מוסתר על ידי ערימת עלים רטובים. הוא זיהה עקבות טריים של בוץ שנמרחו על סף הכניסה, מה שהוכיח לו שהפולשים אכן נמצאים בפנים כרגע.

מרכביהו והארנבון הבינו שהגיע הזמן להשתמש בנשק שובר השוויון שהם הכינו מראש לכל מקרה של לוחמה בשטח בנוי. הם החלו לאסוף במהירות פטריות עשן מיוחדות שצמחו על גבי גזעים נרקבים בקרבת מקום. אלו היו פטריות פחוסות ומלאות בנבגים כהים, שהתפוצצו בענן סמיך של אבק בכל פעם שמישהו הפעיל עליהן לחץ פיזי. הם החזיקו את הפטריות בזהירות, מתייחסים אליהן כאל רימוני הלם משוכללים שיכולים לנטרל כל אויב שיסתתר בתוך החשיכה.

החתול-כלב סימן להם להתקרב לפתח הבונקר ולתפוס עמדות פריצה באגפיו של פתח השורשים הצר. המתח באוויר היה כמעט מוחשי כשהם המתינו לאות המיוחל שיפתח את המבצע לטיהור המרכז הלוגיסטי מהפולשים. הוא הרים את כפתו למעלה, מביט בעיניים של מרכביהו שהיו מלאות בנחישות קרבית וביטחון עצמי מופרז. ברגע אחד של ריכוז עליון, החתול-כלב הוריד את ידו במהירות ונתן את פקודת ההסתערות המיוחלת.

מרכביהו מעך את הפטרייה הראשונה בעוצמה מתחת לטלפו הכבדה, יוצר ענן אבק סמיך ואפור שחדר לתוך המנהרה. החבורה זינקה פנימה בבת אחת, כשהם משמיעים צעקות קרב ונביחות שנועדו לזרוע פחד בקרב כל מי ששהה במעמקים. הם התקדמו בתוך העשן הסמיך, מרגישים את האדמה הקרירה תחת רגליהם כשהם מוכנים למגע ישיר עם האויב הסמוי מן העין. האבק החנוק מילא את החלל הצר, מקשה על הראייה אך מעניק להם את יתרון ההפתעה שהם כל כך קיוו להשיג.